במיטה מי זה כולו שמיכות
וסיגריה קטנה מהבהבת קפה ולב
והעולם גדול וקטן, כי לאן שהלכת
את יודעת שתחזרי(?)
גם שנים נוזלות, והן לא עשויות
מצטנפת ברקע רחוק מעבר להר
מוסתרת בהמולה וחושך מואר
מוצא עצמי כותב שיר,
מה שהכרתי, מה שלא
ושכחתי לומר את המילה הכנה מכל
את התודה שלי, מעמקי נשמתי
על חיי שהרמת ממצולות
על חוכמתך וניפוץ האשליות -
שהראו לי אותי במראה, עם הזמן
ימיי הכפר מטושטשים,
הילדות לא זכורה במודע
ימי הביזיון שסועים
המהפכות - חרבות הכאבים,
עיוורון חיים, הישרדות הרואית,
בכיות תמרורים, זעם אלים,
וצורות שונות ומשונות של מחשבות -
כמו נחשים הם מלחשים ומשנים צורות
לפעמים אינני זוכר
אני עשיתי דרך, את הראית לי אותה
אדון שוקו ניגש לדלת הווה
מה שהיה, היה
מה שיהיה, יהיה
אדון שוקו ניגש לדלת הווה
גלינג-גלינג-גלינג
בפעמון. |
