שמש שנגחאי בזיהום ערפילי
מורידה אותי מטה
מבצקת את חושי
האוויר שלי כושל
איטי
עייף
בארץ זרה
ואני רחוקה ממני, קרובה אלי
כמו שאתה
בחלומות ההם.
פעם עוד הבנתי למה
(הלכת, חזרת, כאבת בי חיים)
היום אני רק מחכה
שמישהו יסביר לי איך
שמישהו יסביר לי
כמה
אני טועה
אני תמיד טועה
גם השמש נעלמת
זה בטח אומר
שהיא אוהבת אותי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.