|
כמו גל שנשבר מעט לפני החוף
נעלמת לי והרגשתי שהתחלתי את הסוף
הים שנאחז בקצף , בחלום החול
קולך שיאיר בי את השמש ששקעה
עינייך שיאירו בי אל תוך האפלה
ציפור ששתקה שלקחת לי את הכל
היה זה בוקר עצוב שהשקט צרח
מביט בתמונה אל תוך מה שנשכח
היה זה רגע קסום שברגע נרצח
מרחף על ענן שהייתי שלך
ולא באת לא באת לא באת לא באת לא
לא באת לא באת לא באת לא
ולא תבואי גם היום
אני הגשם שיורד לך על הלחי
משקה את העולם כולו בבכי
ובלי השמש לא תהיה לי קשת בחלום
כמו גל שנשבר מעט לפני החוף
נעלמת לי והרגשתי שהתחלתי את הסוף
הים שנאחז בקצף בחלום החול
המיתר שצרוד מבכי מהיום שנעלמת
השלכת ששורפת אותי מאז ששכחת
הגיטרה שבוכה איתי בלילה בשבילך
ולא באת לא באת לא באת לא באת לא
לא באת לא באת לא באת לא
ולא תבואי גם היום
אני הגשם שיורד לך על הלחי
משקה את העולם כולו בבכי
ובלי השמש לא תהיה לי קשת בחלום. |
|
|
אילו שטויות,
משחקי מחשב לא
משפיעים על
ילדים. תחשבו על
זה, אם פאקמן
היה משפיע עלינו
כילדים, כולנו
היינו מסתובבים
בחדרים מוחשכים,
בולעים כל מיני
גלולות ומקשיבים
למוסיקה שחוזרת
על עצמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.