מבעד לשכבה עבה וחומרית
דבר אינו יכול לחדור פנימה
העוברים ובאים
כבר לא שבים
רק הולכים
והולכים קדימה
החזון הנחשק
העוטה מעטפת שקרית של נצחיות
קצר מלהושיע
את אלה התולים בו את יהבם
כעדר ההולך, חסר מודעות
רגשות ומילים
אף מבט אחד, כבר לא ילכדו
ורק כשהתמונות על המסך ירצדו
העיניים בשקיקה ובתאווה
בשיממון נפש מולו יגוועו
גם כשהיה לי נדמה
שהם אלה הכלואים
המתים
ואני היא זו החופשייה
התברר לי,
כי טעיתי
כי אם אני היא,
זו שכלואה.
כי דבר מכל אלה
לא יוכל לחדור
את הבריח הכבד
הסוגר עליי בנאמנות
דבר מזה לא יוכל להתגנב
אל נבכי מחשבותיי
ואילו רק
אותו צל ערטילאי
שאחריו אחפש בעיקשות
יצליח לפרוץ פנימה
ולעד יגרום לי להאמין
ששמו השני הוא
אלמותיות |
