פאר שמעוני / עיוורונה של האדמה |
כזכוכית הנוטה להישבר,
אדם את אדם שובר.
לא היה אדם במשך שנות חייו
שדיבר רק את אמת.
אדם נולד להכשיל את זולתו
עוד מימיי ילדותו.
אדם את אדם מפיל
כטיפות דם הנופלות לאדמה -
טיפה אחר טיפה
והאדמה מחביאה לעצמה
את ראייתה.
היא מחברת לעצמה
את צורתה החיוורת והקרה,
שלא על דעתה.
והשאלה היא: היכן יודע אדם
שהוא מכיל בשר ודם
כצלם הזולת?
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|