גיששתי, סומא למחצה
ממשש דרכי,
כאב פועם בי ללא מנוח
כל יום
כל לילה
שוב, ושוב.
נגרר, נבעט
והולך
סופג חבטות וחבורות,
שאיש לא ידע
ובכבשן החיים הבוערים בי עד כלות
תתעצב נפשי
ויראו בה את כל המכות, החתכים, הצלקות
ובה אצוק חלבי
ולאור נר חיי הבוער
אחפש את שגיששתי סומא
מיום היוולדי,
ולא אכירה במראה,
ולא אדעה ממרחק,
רק בריחה,
בצורתה,
במגעה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.