דנה אגם / זיכרון |
את סדרם של הדברים,
אינני זוכרת עוד.
ואולי אין זה משנה
כיוון
ששפתיי כבר אינן
פשוקות, הלב אינו
הולם עוד
ורק
המבט הפוצע שלך
מתבצר בראשי,
מחרחר זיכרונות.
12/2/10
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|