(אם את מתכוונת להפריח לי עשן לתוך הפרצוף
עשי זאת בעדינות ובחושניות,
למען אחשוק בך)
נועלת סנדלים על כפות רגליים צרובות שמש
דבש בעיניים ואבק בשיער
ברוך את מתרוממת מהכורסה ומבקשת את קרבתי,
בעודך מתרחקת
אני מחייך אלייך מהחלון
את יפה ונפשך יפה ובך אור רב
נחת ונחישות, אכפתיות שקטה
לא נורא שהיינו כה תמימים
הייתי מחבק אותך ומריח את ריח שמן התינוקות על עורך
ילדה יפה היית, ילדה יפה נשארת
ילדה של טבע ואור, של סבלנות ועדינות
לא, אינני כועס
עדיין זוכר
חלום קיץ ארוך וקריר,
מנשב ברוח החמה את האהבות שלא יכלו להתרחש
בועת האהבה הגדולה שלנו,
בועה של אשליה
כה מתוקה.
|
