התאהבתי בך לפני שנים.
את זאת ששינית אותי ב-180 מעלות.
כשהגעתי אלייך, ממש אלייך מיד התאהבתי,
ידעתי שיש פה משהו ניצחי,
חותם שתמיד ישאר אצלי בלב ואף בגוף.

נפרדנו, לתקופה ארוכה.
מעולם לא שכחתי אותך.
יחלתי ליום שאפגוש אותך שוב,
ידעתי שזה יקרה.
עם השנים התשוקה אלייך רק גברה,
המחשבות מעולם לא הרפו ממוחי.

חזרתי אלייך,
ממש עכשיו, הזכרונות ממך כל כך טריים
ועם זאת כל כך רחוקים.
באתי הפעם עם ציפיות,
עם תקוות בלב.
חשבתי שאני אבוא ושוב תוכלי להשכיח ממני את כל הכאב
להשכיח ממני את כל השנים הרעות שהיה בינינו מרחק,
שתוכלי להשכיח את כל החוויות שעברתי.
אבל לא, הפעם זה כבר לא קרה.

הפעם הכרחת אותי להתמודד עם החיים. להתגבר,
להתחשל ולעולם לא לשכוח.
הפעם גרמת לי לזכור, חידדת את אותם יצרים.
חיזקת את כל התחושות.

אני לא יודע מתי אני אראה אותך שוב,
אבל אני יודע שזה יקרה.

הודו.