הכול שוקע לאבק כבד עכשיו בפצע פתוח
סופר את כל חטאיי, ממולל אותם בין אצבעותיו
בדבקות מאוסה הופכים חוטי-משי בידיו
והלב שלי צונח עופרת כבדה
הנח לי, לא יבואו פרחים לבית הזה
קרניי-השמש סינטטיות האור לא יימשך ולא ייסלל על
מרבדי החושך הכבדים, אני רוקד עם שד את
ריקוד הפחד הקדמון מגחך חומד עיניו אש צבעונית
עלים שחורים נושרים זולגים נוזלים מהקירות.
יפיפייה על מסך טלוויזיה
כוסונית חטובה חמודה פטמות מתפוצצות בתשוקה
כמעט עושים אהבה חופשיה מדברת מחייכת
רגל על הגב רגל על הקיר יחפה
מתפתלת עירומה לשונו צוללת לתוכה.
| 