בכל פעם שהייתי ניגשת,
אוספת את כל האומץ החבוי -
הייתי נכווית מחדש.

מעמדת הצלפים שלי
ניתן לראות הכל,
והכל לא יבחינו בי עומדת שם
וגם לי יש נשק.

נתפס לי בכוונת
נער המתעטף בפרוטות לחמו,
ומציץ על ההיא שעל הבמה
והיא כל כך ידועה ומוכרת.

כל מה שרצה ברגע אחד קטן
למשוך בבד שמלתה,
לקבל פיסה קטנה.
פתאום פרם חוט קטן
ואליו נלוו כל חוטי העולם.
והוא המשיך בסיבוב, ופורם ומפרק
עד שנפשטו מעליה בגדיה
שכעת מסתכמים בחוט אחד ארוך ארוך.

ואז הסתבר שגם היא, הידועה והמוכרת,
אינה יותר מחוט אחד
המסתבך בעצמו,
מתפרק ונמלט.