גשם אירופאי יורד עלינו
אנחנו נשארים לעמוד במקום
אוחזים במעיל שלנו
מחזיקים ידיים בסתר
תביטי על הזמן
איך הוא חולף
אנחנו זקנים מדי כדי לרוץ ולהסתתר
אנחנו לא נעלבים מזה
אני לוחש, אל תדאגי
הזמן רק מבקש ללמד אותנו
בסוף נבין
אף אחד מאיתנו לא חושב
מה יהיה מחר
הגשם ממשיך לרדת
ובתחנה יש מספיק אנשים
אנחנו לא נמצא שם מקום
המחשבות שלנו הן לפעמים כמו של ילדים
התשובות שלנו חסרות כיוון
לעיתים אנחנו מדמיינים את עצמנו
נוסעים לאורך הנהר
אבל אף פעם לא מדמיינים לאן אנחנו מגיעים
אהבנו את הסרטים הקטנים
עיירה רחוקה, שני שחקנים, אהבה על מפית נייר
את מסובבת את הראש מביטה סביב
שואלת, אם תמיד היתה כאן חנות בגדים
כן, החנויות בעיר השתנו
אנחנו לא יודעים מי נשאר ומי עזב
לעולם התשובות האלו יקננו בנו
חזק מכל זיכרון
השישים שניות הבאות, הן תמיד
השישים שניות שקובעות
גשם אירופאי יורד עלינו מכל כיוון
תביטי על הזמן
איך הוא חולף
אל תדאגי אני אומר לך
הוא תמיד בוחן אותנו
אנחנו תמיד ניכשל
פעם ידענו לברוח
אחר כך למדנו להסתגל
היום אין לנו ברירה, אנחנו לוקחים את מה שיש
אני מחבק אותך, ואת נשענת עלי
זה לא תמיד היה ככה, לרוב אני נפלתי ואת עזרת לי לקום
עכשיו אנחנו שווים
גשם אירופאי יורד חזק
אני מציע לך שנחזור הביתה
את מבקשת שאחכה דקה
זה יהיה הניצחון שלנו. |
