היה היה ילד קטן שאהב ריצות
אץ רץ לו הילד הקטן בפארק שליד
דילג בין הספסלים, קפץ מעל המשוכות,
בשעה הזו כבר אין אף אחד
הנוף סביבו ממשיך להשתנות ועובר
עד שהוא מגיע לאזור סבוך בחשכה
בספרינט זריז את קצה הגבול גורר
מסיים את המסלול באדרנלין וגאווה
לא נותר אלא הביתה בפסיעות חלושות
הרגליים כאילו הולכות מעצמן בנתיב הזה
אבל למה לעזאזל נשאר הכאב שבין בצלעות
בא פשוט לבצוע ולפלח את החזה
באגרסיביות שכזו...
להוציא ולהטיח משם... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.