פלגי-מים
ספינה קטנה שטה לה לאיים רחוקים
מטענים קטנים של יין ושיש
מעט שיכר לצוות לשוחח את מצב-הרוח
מים מפכים וזה נעים
לטבול אצבע במים, למצוץ את האגודל
קליפות גרעינים שחורים מפוזרים על הסיפון
הקפטן מתנמנם על כורסה מרופדת קרועה
שופך יין לגרונו בין ערות לשינה
אנחנו מאזינים לפורטיס המשולש ושואפים אוויר נקי
"הגיע הזמן לנוח," אני אומר לנער הסיפון,
ידו מרפרפת על מטאטא הקש
הוא מחייך חיוך קטן ותופס ערסל
שמיים נקיים מעננים
כחולים כמו מים, עמוקים אינסוף.

זאב הערבות יוצא לצוד
טפרים סכינים במקום מילים
מלתעות שיניים במקום דיבורים
טורף אותם כמו היו אריזות ממתקים
ביד ציפורניים הוא פותח להם את הבטן,
וזולל את הלב
ואז חופר ומרוקן את כל הגוף מתכולתו
יד מתעופפת לכאן, רגל לשם
הראש צונח חשוף ועגול, לשון בחוץ
הוא לא רואה בני-אדם, הוא רואה בשר

והם רודפים אחריו ובידיהם לפידים
לעקוד את זאב הערבות לפני שיעשה פה מהומות
הוא רעב, הוא צריך לאכול
אחרי-כן הוא נעלם, איש לא יודע לאן

בלילות החשוכים זאב הערבות צד שדים
בפתח מפתנו של הגיהינום הוא נלחם על זהב
יצורי גיהינום מדדים החוצה, רעבים ללחם אנושי
והוא נלחם וחותך ונחתך
זהב אם הכריע לוקח פצוע ועייף
נח על קברים לאור ירח מלא

משכורתו הממוסדת היא בקבירת גופות
גינון בית-הקברות, רחיצת הגוויות
אבל לפעמים כשהזעם מתגבר
הוא יוצא לצוד ערפד ניבים
במלחמת אנשי-הזאב מול הערפדים.