|
האור בחלונך דולק ועמום
הצפרים שבו לדגור
ובלבי תקויוה שאראה דמותך
מעבר לשימשה המוגפת.
אמש נשקו שפתיך שפתיי
כנשיקת הרוח הסוחפת
בנשיקת הפרידה שנשקת
חשתי כנשירת עלי שלכת.
אין לבי יכול לשעת מפגש
בו אראה דמותך ניצבת
כי הנשיקה טרפה חושיי
ולא אסבול דקה נוספת.
צפור לחשה שאני בחייך
ולבך אטום לאשה אחרת
כשהאביב יבוא אהיה לאשה
שבדרכה כל אשה הולכת.
אתה אהבת חיי הראשונה
ואני מחלב אמי יונקת
והנה היום בגרתי בנשיקה
לך את בתוליי אני נוצרת.
©
|
|
|
טוב שאת הסלוגן
שלך לא שכחת
בבית!!!
המורה
הוירטואלית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.