[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר זילברשטיין
/
ההיגיון והרגש

את שם,
איפה שהוא. בחלום מתוק או בסוף העולם
היכן את? אולי בעצם את פה מעבר לפינה.
אני מדבר לא מהצד של היגיון. אין פה שום היגיון
יש רק רגש. הרגש לא כמו ההיגיון פועל בפזיזות.
הרגש לא מעיף מבט לשום מקום, רק לאן שהוא רוצה.
ניסיתי להיות הגיוני אבל זה לא זה.
לא מתחבר לזה. איך אפשר לפעול בהיגיון שאתה מאוהב בה.
ואתה בטוח שהיא הכל בעולם.

עבדתי לפי ההיגיון, ולא התקדמתי לשום המקום איתה.
היא אי שם במרחקים מחכה לי..
ההיגיון איבד לי הכל - אותה. לא התייחסתי אליה.
חשבתי שהיא לא ברמה שלי.  
היא לא מגיעה לברך שלי.
ומעת לעת, נוכחתי לדעת  שאיבדתי את ההזדמנות הזאת
פתחתי את הידיים והיא פשוט עפה לי מהן.
מה אני עושה?
איבדתי את הדרך אליה...
הייתי שב אבל מאוחר.
הרגש שולט בהיגיון
אתה צריך להיות ממש אטום בשביל לעבוד רק לפי ההיגיון.
כמו שאני הייתי, ואני מצטער על זה
מצטער על זה שהייתי אטום רק לפי ההיגיון
לא שמתי לב לכלום.
לא הבטתי סביב, וכיום זולגות דמעות מעיני.

לא יודע איך עליתי על זה שהייתי פשוט אידיוט.
והיום אני מצטער, מצטער שאיבדתי אותך
כי אני אוהב אותך. ואני הייתי רוצה בך בחזרה.
ישנה צמרמורת בגופי כשעולה לי המחשבה שהיית יכולה להיות  כאן
לצידי, עכשיו
ממש עכשיו. והיינו רצים ביחד ודורכים על ההיגיון.
שהרס אותנו, את שלמותנו. אבל תדעי שאת עדיין קיימת
בחדר שבגופי. וידי מחפשות את רכות עורך.
ושוב הרגש מדבר...
אי אפשר לא להתרגש כשאני חושב שאת שם
לבד, כשאין כתף שתתמוך בך.

אכן כן, אני מצטער.
מודה בטעות ובאשמה, אמרו לי שברגע שאתה אומר טעיתי אז המצב
משתפר.
מקווה שגם כאן הוא ישתפר כי אני זקוק לך,
רק שחסר לך משהו אתה מבין שהוא באמת חסר לך...
אני מבטיח לך, למרות שאת לא רואה את הכתוב שאם תשובי אל ידיי
אני לא אסגור אותך בין ידי, היכן שיש מחנק.
אני אפתח אותם לרווחה.

הרגש הוא לא כלי חיוני, הוא יכול גם להרוס.
לכן קשה לי מאוד לא להיות עם ההיגיון.
למה אי אפשר אף פעם לעבוד עם הרגש, אבל להיות הגיוני
למה כשאני אהיה איתך אוהב אותך, לא אתעלם ממך, אהיה שם לצידך
ואת אותו הדבר,
כל הזמן תהיה בי המחשבה  שלא להתאהב יותר מידי, להסיבה לא
בגללך. אלא בגלל הכווייה
שיש בליבי מההיא, שפשוט הלכה בלי לנופף שלום.  בלי שום סיבה.
למרות האהבה שאם תשאלי אותי, הייתה הדדית.
אז אני ממש מצטער על כך מקווה שתשובי למשכני, למרות חוסר
ההיגיון של הדברים, אל תהיי כמוני







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי תלה פה פיתה?


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/12/10 15:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר זילברשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה