א. יואל / אישה |
בצלמו היא נבראה
עיניי התום בוחנות בתהייה סביב
שאלות על שינוי של למה ואיך,
בקיץ, הכוונה שמימית נוגעת בלבה
תקופה של חיזורים והאבקה
והיא בתשוקה אדומה
גבר אחד ידעה,
בחורף, סרה למרות גופה
כורעת מרחמי בטנה
נאקות שנאה אהבה
פרי יצירתה בשל,
בסתיו, משילה יציר חלציה
נשימה ראשונה
הגנה ללא גבולות
כל עוד אוויר באפה
אבל, עדיין
בצלמו היא נבראה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|