הדמעות שלך היו אמתיות
הצחוק שאחריהן כבר לא
ההתאהבות שלי הייתה אמתית
וגם הכאב שלא איחר לבוא
כל כך אידאליסטית ובעצם תמימה
בכלל לא מודעת למה שקרה
וזאת הסיבה
שכואב לי
תמיד הייתי קיצוני ברגשות
כמו תקליט סרוט שמריץ מחשבות
אין בי ציפייה להיות מאושר
המזור בדיו שמתנפץ על נייר
אני הולך עכשיו לחנוק דמעות מתחת לשמיכה
במקום לומר לך בפנים שאת זונה
26.12.2009
1:30 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.