לפעמים, הפחד מהלא נודע דוקר אותי
ומבהיר מקרוב.
ואני לא יכול שלא לתהות
כמה אני נותן
לפחד הזה לתפוס את
השליטה במושכות.
זה קרה לי בעבר
ובאופן לא מוסבר
אני נמשך לאי נוחיות של
אותו איבוד שליטה.
אבל לאחרונה מתבהר לי ומתגלה
שאני
רוצה להיות
זה הנוהג, מאחורי המושכות.
אז אם אחליט לבחור
להתלבט לגביי השתייכותי לעדר
האם אדע בעצמי
לברור בין העיקר על התפל
וזה יהיה בסדר?
זה קרה לי בעבר
ובאופן לא מוגדר,
נראה שהפחד הזה כמו סם
הוא שמסובב פה את כולם.
אבל לאחרונה אני מתחיל
את האור לראות,
כשאני הוא זה הנוהג,
המחזיק במושכות.
את כל מה שהמחר יביא
אהיה שם
אצפה לו בעיניים פקוחות
וזרועות פרושות
את כל מה שהמחר יביא
אהיה שם.
בהשראת Incubus |
