ישוב על סירת מפרשים
מושך חבלים
חלמתי אותך שט לעברי

בין גלי הים נאבקתי
נאחזת בקרש תועה
פליט של סירה אבודה
כמוני,כך הוא,
מחפש יבשה.

יד עבותה הושטה לעברי
בחלום,
הרימה גופי חסר המשקל מן המים
והקרש -
המשיך להיאבק לבדו בגלים.

ישובה על סירתך
רועדת מקור אך בטוחה
מרגישה את ידיך מסירות מעיניי
את הקור והמלח
וכל מה שחוויתי  על היבשה

הראיה חזרה לקדמותה
אך תווי פניך טושטשו
בחלום

היינו שם אתה ואני
בסירת מפרשים בלב ים
ואתה-כולך רוך ועדנה
אך פניך חידה
כיצד אמצאך עתה?!