ידלוק האור במסדרונות הבירה
זוזים יחולקו עד דמעות.
ארמון המולך משליט השררה
גווע העם למעות.

מזבח זהב מאכל בשמחה,
חינוך, תרבות ומשפט.
כוהני האוצר מעלים לעולה,
ערכים בתמורה למנדט.

נגני מפוחית אחרונה,
בקצוות ארץ זבת דם.
כנר נשמה לאותה אהבה,
קולך הולך ונדם.

אידאולוג חקלאי מאבד את נפשו,
בתקווה למצוא את האור.
מכרו את שדותיו בתמורה לליבו,
ואין עוד לאן לחזור.

הכל מדיד, שפיט וניתן למבחן,
בחוקים ברורים על גב הסדן.
נשמת העם מעוצבת בידו של אומן,
פרגמטי, שיתכן ומעולם לא נשם.

מספרים צרכים להתאזן,
דוחות צרכים להיבדק.
תרבות. רק במידה שתספק.
וישקוט העם.
ויתנוון.
ויתבולל בין דפי ההיסטוריה.