[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







לירון גינוסר
/
סיפור מתמונה

בין ערפילי הבוקר אני רואה אותה, מביטה מבעד לחלון הקפוא.
עננים מכסים על עיניה האפורות, מסתירים את סיפורן, מחפים על
הסודות שנותרו מאחור.
שערה הארוך נופל על כתפיה ברכות, ודמותה נראית כאילו נשלפה
מאיזו תמונה ישנה באלבום כבד. חלוני מול חלונה, בדירה קטנה
בקומה השנייה, בבניין גדול, אירופאי, כמו מפעם. אני מתבוננת בה
ותוהה על חייה. האם היא לבדה? האם היא אהובה? ומה הוא הדבר
שהפך אותה כה עמומה, כה מנותקת?
וילונות דירתה הלבנים מכסים על החלונות הגדולים ורק במקומה,
היכן שהוילון מוסט, אפשר לראות את האור החמים שמציף את הדירה
ומתנגש בניגודיות מופלאה עם הקור שבדמותה. היא מסובבת את ראשה
בתנועה חדה, בהפתעה, ומתרחקת מן החלון, נוטשת את עמדתה.
מאחורי הוילונות הכבדים, צללים נעים בדירה הקטנה, היא כבר אינה
לבדה. מבעד לחלון אני יכולה לראות אותה מחייכת, מזמינה, מתנערת
מהעצבות שאפפה אותה רק רגע קודם לכן.
היא אוחזת שני ספלים גדולים בידיה העדינות, מגישה אחד מהם
לבחור שאיתה. את פניו, אינני רואה. היא צוחקת ברוגע ומתיישבת
על הספה האדומה.
הדמות הקפואה שרק דקות קודם לכן הביטה מבעד לחלון, נעלמה כלא
הייתה, כמו רוח רפאים שחלפה. לרגע אני חושבת שאולי דמיינתי
אותה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"...ואז דוד בן
גוריון אמר לי:
'בעתיד יהיו
המוני
שרלטנים!'..."





בוליביה,
זכרונות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/11/10 0:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לירון גינוסר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה