[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ד''ר מאיירן
/
רציתי שתדעי

הכאב נותר בעינו, צורב על העור שלי, ועדיין רואים אותו אצלי
בעיניים...
הוא עדיין מקנן לי בחזה ועדיין פוקד בזמן ובמקום שבא לו.
הוא חד מכדי נשוא, ברור מדי...
רק ההרגשה של הידיים שלך מחבקות אותי הולכת ומכהה...  פעם המגע
הזה עוד בער לי בגב. היה הולך איתי לכל מקום. עכשיו הוא כבר
הופך לזיכרון דו מימדי. לסוג של תמונה.
גם הגעגוע פוקד פחות ופחות. מפנה מקומו לזיכרון, שאף הוא לא
נישאר מוחשי כפי שהיה..

תמירה, זקופה מתמיד,  עומדת גאה... כמו שתמיד תישארי אצלי
בראש...
רוצה להאמין שכבר שכחתי איך גדלו עינייך, ושיערך הפך דליל...
רוצה להאמין שהברק הזה בעיניים נשאר איתך עד הרגע האחרון,  אבל
קשה לי...
הן היו עצומות בפעם האחרונה שראיתי אותך, ואפילו שלום לא
הספקתי להגיד.

ולמרות הזמן שלא עוצר לנוח, למרות שהחיים לא עוצרים לשאול
לשלומי  
זה עדיין כואב שתדעי... לא מרפה לרגע.



היית החברה הכי טובה שלי, אימא, שתדעי...
ורק את ידעת הכול גם בלי לשאול...
רק את ידעת מה להגיד, ברגעים בהם אפילו אני כבר וויתרתי.
ורק איתך יכולתי לדבר גם בלי מילים...
רק את יכולת לכתוב לי לצבא  מילים, שגם מבעד למדים ועוד מליון
שכבות של חאקי, היו שוברות אותי. רק את יכולת לרגש אותי עד
דמעות.

ולא יכולתי לדבר על זה... וזה היה חסר אני יודע...
אחרי כל כך הרבה שנים של נתינה ואהבה אינסופית, אפילו לדבר
איתך על זה לא יכולתי...
ואני מצטער על זה אימא, שתדעי...
אני עדיין לא מבין מה עצר בעדי..
חשבתי שאני צריך להתמודד לבד...
רק את ההתמודדות שלך לא זכרתי... רק בה סירבתי להכיר.
באתי מתוכך,  ולא יכולתי אפילו לדבר  איתך.

ואת כמנהגך לא הקשית.... ניסיונותייך מדי פעם לדבר על זה אף הם
היו כדי לדעת איך אני מרגיש... מה עובר אצלי בראש...
גם אז לא יכולת לרגע לחשוב על עצמך. היום אני חושב עלייך בשביל
שנינו.

יש מליון דברים שרציתי שתדעי, אימא...
רק עכשיו אני מצליח לדבר...
אני יודע שכאב לך... אני יודע שהיה קשה...
אני יודע שלא ויתרת עד לרגע האחרון רק בשבילי...
גם אני לא ויתרתי שתדעי.. גם אם היה נראה כך לפעמים.
אני יודע שבכית גם, לפעמים, בלי שאראה. כדי שלא אדאג.
גם אני בכיתי אימא, בלי שתראי, גם אני כאבתי בלי שתביני עד
כמה.
גם אני צרחתי בלי קול. גם אני ביליתי לילות שלמים ללא שינה,
בלי יכולת להפסיק לרגע לחשוב. גם אני כאבתי את כאבייך, הפיזיים
והנפשיים.
ושתקתי  כמוך.
וגם אני פחדתי.

ואני אוהב אותך אימא, שתדעי...
גם אם לא אמרתי...
גם כשלא הראיתי...

אוהב תמיד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אז מה? את
מעדיפה את זה
בכוח או ביותר
כוח?

האנס הננס מכה
שנית


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/11/10 0:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ד''ר מאיירן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה