שוב,
אותה פרידה שמוכרת לי כ"כ טוב
הכל בה מוכר מכ"כ הרבה פעמים שכבר נכוויתי ממנה בעבר
איכשהו היא עדיין גורמת לי לבכות
אותן דמעות שמוכרות לי כ"כ טוב
אפילו כשחשבתי שאין בי יותר דמעות לדמוע
שכבר כולן זלגו ממני בעבר
הן מצליחות להפתיע אותי ולהרטיב אותי לחלוטין
ושוב אתה,
שוב הצד הזה בך
שכבר לא אמור להפתיע אותי יותר
אבל עדיין שורף באותה מידה
הצד שאומר שהוא אוהב ובאותה נשימה שורט
משאיר חריטות על נפשי
אותה נפש שמוכרת לך כ"כ טוב
שנפתחה בפניך, לפני ארבע שנים וחצי, כמו שלא ידעה שהיא יכולה
ושמאז לא מפסיקה לנסות לכסות על חריטות קודמות שהשארת בה.
ואתה, אם תקרא זאת, בטח יבער בך עכשיו הרצון לברוח
אחרי המשפט האחרון.
אתה לא רוצה לשמוע את הכאב הזה
אתה לא רוצה לדעת שאתה גרמת אותו
אתה לא רוצה להגיד לי שוב שאין לך איך לעזור לי.
זה בסדר,
גם אני לא רוצה יותר.
לא עוד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.