דרור בלומברג / בדידות |
שקוראים לה בדידות
היא שייכת לי
אני מלכלך ושוטף
אותה ביום-יום
היו לצידה הרבה
כוסות ושברי כוסות
שברים ורסיסים
של לבבות של
נשים וגברים
שרצו ללכלך ולשטוף
אותי, את גופי, את נשמתי
אבל בסוף היום תמיד
יש בכיור כוס אחת
שקוראים לה
בדידות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|