לפעמים אני רק תופעת לוואי
אחת גדולה למעשיי.
גברת בוקר מפעילה את המשק,
ואני, אין ברירה, קם
ללא חשק.
לפעמים אני מריונטה
עם חוטים עבור כולם.
או קובייה בתוך רולטה
רוסית... ובזורקם
אותי לכל עבר הם מקווים
לזכות באמצעותי.
ורק אדון לילה מבין ללבי
ומאמץ ללבו ואומר:
שכב.
אני אתלה את מעשיך
על קולב עד מחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.