נחירות של זקנה וכרס קטנה,
עוד תכנית טלוויזיה, נרדם בכורסה,
מחשבות לא טובות, היום לא עובר,
רואה ציפורים משחקות בחצר.
ומתחת לעור, הלב מת מקור.
בשבתות וחגים מגיעים הנכדים,
הלילה בא ואתו סיוטים,
שוכב על הצד במיטה הקרה,
שבוע שלם ללא הכרה.
ובין הצלעות נשמעות זעקות.
וכשבא אלוהים או רוחות ושדים,
משתדל, מתאפק, לא לשבור את הכלים,
ומתי שעצוב, בלילות, בימים,
לא אוכל, לא שותה, לא פוגש חברים.
וליד הריאות התאספו הדמעות.
עוד כוס אחרונה לפני השינה,
לעולם לא ידעתי מה זאת אהבה,
עד היום המקולל, היום בו הגעת,
אמרתי הכול, תגידי גם את...
ובתוך הוורידים, כבר אין לי מילים... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.