אדם לצד מזבח,
מקריב מספר מלים
חרבו נוטפת מלל
ופיפיות בפיו.
ומשאלתי היא רכס
ולהדליק כוכב באור,
ליצור חיוך לירח,
כמו בסרט מצויר אפור.
לבנות גורד שחקים רציתי,
רק אז לכבוש את כל השאר,
לפתוח ולנטוש את המצנח הזה,
כי כל מה שנשאר.
ואת לי רכס
ואת חיוך על הירח
ואת שחקים גורדת,
איך אני תמיד נכנע ואת כל כך כובשת.
יש לי זכות בחירה
ויש רצון חופשי,
אך אי אפשר לבחור רצון.
את המצנח שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.