הגיע הלילה, הגיע הליל ואני במיטה משתולל ומשתולל.
אבא אמר שצריך ללכת לישון אבל אני... מפחד מחושך!
אמרתי לאבא שיפתח לי את האור הקטן. אבל הוא אמר שיש ירח
בשמים.
אמרתי לו שהלילה הירח נעלם. אבל הוא אמר שאלו שטויות ויצא
מהחדר.
אמא נכנסה לחדר ואמרה "מתוק שלי אני יודעת שאתה מפחד מהחושך,
אבל יש לי לחש קסמים מיוחד שעזר לי להירדם כשהייתי קטנה.
אמא שלי לימדה אותי אותו ומאז אני כבר לא מפחדת מחושך. תשתמשי
בו וגם את לא תפחדי.
הלחש הולך כך: שוכבים במיטה וחושבים על הכרית הנוחה והנעימה,
הסדין הרך והנעים ושהשמיכה גם היא חמימה, רכה ונעימה.
על הכבשים הרועות באחו. אפשר גם לחשוב על הים. הוא רגוע ואת
פוסעת לך על החוף. לאט, לאט נושמים נשימה עמוקה, סופרים בלב
ולוחשים: אחת, שתיים, שלוש... הבטן עולה יורדת...
ואז נחים עייפים. אט, אט נופלים העפעפיים. הירח עלה, הכוכבים
משחקים מחבואים רצים, מתלוצצים ואני חולמת חלומות מתוקים.
את לחש הקסמים הזה ספרתי לחברים ולשכנים.
ומאז אינני מפחד יותר מחושך ורוצה שכולם ילמדו אותו - את לחש
הקסמים ויחלמו חלומות מתוקים.