גשש אליי
תועה בעלטה
קרב ולחש לי
גלה לי,

במה תמצא נחמה

בכף ידי המלטפת
את פניך בחשכה?
בסופו של יום מתוק
או מריר
כשאשכב כך בשקט במיטתך?

פקח מולי בגאווה
את חלונות עיניך
את כל מכאוביך
וכשתרגיש שאינך יכול
לשאתם יותר
אני אשאר,

ובלהט מערבולת מחשבותיך הגנוזות
רק אחת יחידה אבקש לשלות
ושוב אתהה בלאט, במבוכה

במה תמצא נחמה

בשקט האוצר בתוכו
אין ספור מילים וסיפורים
הנרקם כקו מתעגל
בין המבטים?

בדמעה הזולגת
במורד לחיי?

בחיוך הנפרש בי נוכח פניך?

במשמע קולי הקורא אליך?

ובאם אצטרך לחתור
כשרוח נושבת בגבי
להיאבק בגלי אוקיינוס מחשבותיך

אל התשובה אגיע
כשקרני שמש מאירות את דרכי אליה

וכך תהיה היא ברורה ובהירה,

ואדע

במה תמצא נחמה.