עלה יבש רודף נוצה,
משתעשע במשב פרוע,
אך מטרייה נוטה להתעלף
להתרסק כמו עטלף פצוע
על האספלט. עופרת הצללים
נסדקת מתפוררת בשמים...

סדינים קרועים של גשם מגשימים
חלום של סתיו ומתקפלים ברוח.
רחוב שומם מפליג על פני רמזור
או מגדלור - אני כבר לא בטוח.
ועננים כבדים כמו אדמה
בדרך נס אינם נופלים למטה ...

ברק בוקע כמו סימן קריאה
באמצע המשפט. העיר טובעת
בהתעלפות הסתיו העמוקה.
ושתיקתי לשתיקתך נכנעת.
מילים בורחות, ואין עוד מה לומר,
הרעם משתק את פני הצומת.