[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אביב דנור
/
שיר אלייך

נכון אולי זאת לא נחשבת אהבה
אבל בילדות בעיני היא נחשבה.
התאהבתי בגיל קטן מאוד זה בחטיבה
היית בכיתה מקבילה והחלטתי שאת הבחורה
לאחר זמן אמרתי לך והתלהבת.
היינו חברים לא הרבה זמן.
ואז נפרדנו להרבה זמן.
והנה  אחרי זמן רב שמעתי מידע עלייך
שמחתי כל כך אך התאכזבתי
את כמו לא מי שחשבתי
התבגרת והפכת ללא מסגרת
מרדת בהכל ועשית לך עולם משלך
הפכת אדם נוקשה שאוהבת להיות לבד
ומעדיפה לחיות את חיו בצורה שונה
ואז אחרי מששמעתי הבנתי שאת ואני
לא נהיה כמו פעם
בשבילך היום אצטרך להתגמש
לחיות עם שינוים  ומצבי רוחך
והבנתי שאולי זה היה טוב
שזה נעצר בקצה ולא המשיך
אחרי זה
כי מי יודע איך היינו מסתדרים
ומתנהלים וכמה היינו רבים
וכמה היינו שונאים.
אבל למרות השינויים
אותך אזכור לעולמים







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה אם אלוהים
היה אחד מאתנו?

סתם אחד אפס
מובטל בלי חברה
שלא מכניסים
אותו למועדונים
מאתנו?





אביה האיום,
מנסה את כוחו
בשירה
פופולארית.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/12/09 11:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אביב דנור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה