הכלבה שלי בת שלוש-עשרה. לא נותרו לה עוד הרבה שנים לחיות. היא
שמנה ומעוקרת. קשה לה לעלות במדרגות וכשהיא יורדת בהן היא
לפעמים מחליקה ונופלת. לאחרונה היא התחילה ללקק כל מיני מקומות
בגופה בכזאת אובססיביות סנילית עד שהעור שלה נחתך ומתחיל לדמם.
אפילו הפרווה שלה כבר לא רכה ומבריקה כשהייתה.

בגלל שהיא שמנה ומבוגרת, רוב היום היא פשוט רובצת בפינה שלה,
על השטיח שלה, חצי ערנית - חצי ישנה. לפעמים, היא נרדמת באמצע
היום, כשקרני השמש ממש עליה. היא ישנה חזק היום, הרבה יותר חזק
ממה שהיא הייתה ישנה פעם. לפעמים, היא גם מתחילה לחלום. אפשר
לדעת שהיא חולמת כי כל הגוף שלה נהיה מכווץ והיא מתחילה לרוץ
בשכיבה, מתוך חלום.

בחלומה, היא רואה את עצמה כגורה קטנה שוב. כל פגעי הגיל נעלמים
והיא שוב רזה, זריזה ונמרצת. אנחנו נמצאים בשדה ליד הבית שלי,
אני והיא. גם אני יותר צעיר ושמח מאיך שאני היום. אני אומר לה
שאנחנו עושים תחרות מאיפה שאנחנו נמצאים עכשיו, עד הגדר של
הבית ואז אני מתחיל לרוץ. ברגע שאני מתחיל לרוץ, היא מתחילה
לרוץ גם. היא הרבה יותר מהירה ממני והיא מגיעה לגדר לפניי בלי
להתאמץ אפילו. כשאני מגיע, אני מתכופף ושם את ידיי על ברכיי,
מתנשף. היא מתקרבת עליי ומלקקת לי את היד, יודעת שניסיתי בכל
כוחי לנצח אותה ועדיין לא הצלחתי. אני מלטף את ראשה ואומר לה
שהיא חייבת ללמד אותי מתישהו איך רצים ככה.

כשהיא מתעוררת היא זקנה ושמנה והפרווה שלה הרבה פחות רכה
ומבריקה. היא קמה ומחפשת מישהו שיוציא אותה לטיול כי כל
החלומות האלו עשו לה פיפי. אין אף אחד בבית מלבד סבתא שלי,
והיא מבוגרת מדי ומפחדת שהכלבה שלי תפיל אותה אם היא תיקח אותה
לטיול. אז היא מוציאה אותה לחצר והכלבה שלי לא יודעת מה לעשות
- תמיד למדו אותה שלעשות פיפי בחצר זה אסור, כי זה הורס את
הדשא, אבל עכשיו היא ממש צריכה לעשות פיפי ואף אחד לא רוצה
להוציא אותה לטיול. היא מחכה קצת עד שהיא ממש צריכה ואז הכאב
מתגבר על תחושת הבושה.

אחותי מחכה שהכלבה שלי תמות. הבטיחו לה שכשהיא תמות אז יקנו לה
כלב חדש, קטן וחמוד כמו שיש לכל החברות שלה.

אמא שלי מחכה שהכלבה שלי תמות. מאז שהיא הזדקנה היא משירה הרבה
יותר שיער וזה מלכלך את הבית.

אבא שלי מחכה שהכלבה שלי תמות. הוא בכלל טיפוס של חתולים.

סבתא שלי מחכה שהכלבה שלי תמות. היא מרגישה שהכלבה גוזלת ממנה
תשומת לב.

אני חוזר הביתה מהצבא ביום חמישי אחר הצהריים. הכלבה שלי נאבקת
להרים את עצמה כמה שיותר מהר מהמקום בו היא רובצת. היא באה
אליי ומנסה לקפוץ עליי, למרות ששנינו יודעים שהיא לא מסוגלת.
אני מלטף אותה בחיבה והיא נשכבת על הגב בשובבות, בדיוק כמו
שהיא הייתה עושה כשהיא הייתה גורה.  אני עושה את זה לפני שאני
מוריד ממני את התיק, את הנשק, וגם לפני שאני מחבק את אמא שלי.
כשאני מפסיק ללטף אותה היא מתחילה לנבוח עליי, מסמנת לי שהיא
רוצה לטייל. אני מוריד מעצמי את הנשק והתיק ולוקח אותה לטיול
למרות שכבר לא כיף לטייל איתה. בגלל שהיא שמנה היא גם תמיד
רעבה ותמיד מחפשת לאכול כל מיני חתיכות זבל שזרוקות ברחוב.
במקום שנטייל בכיף, אני מוצא את עצמי נגרר אחרי פיתות חצי
אכולות, מסטיקים ושקיות שפעם היו בהם תפוחים. זה לא כיף ודי
מהר אני מתרגז ומושך אותה חזרה הביתה. באמצע הדרך היא מתעייפת
ואנחנו צריכים להאט.

כשהייתי קטן הייתי אומר לאחותי שמותר לה ללטף רק את התחת של
הכלבה, כי אני שילמתי מכספי שלי חצי מהכסף שהיא עלתה ולכן החצי
הקדמי שלי.

אתמול בלילה היא נרדמה לידי בסלון כשראיתי סרט. כשהסרט נגמר
רציתי לעלות לישון, אבל לפני שעשיתי את זה העפתי בה מבט. היא
ישנה חזק, נחרה גם, והרגליים שלה בעטו באוויר. זה נראה כאילו
היא חולמת שהיא רצה. חיכיתי שם רבע שעה בדממה עד שהרגליים שלה
הפסיקו לבעוט ורק אז עליתי למעלה.