אירנה קון / שיר האומץ |
עוטה אדרת של ערפל...
וירא הנביא עגלת מלך וירץ
לעיני כל עם ישראל.
והם מריעים ומוחאים לו כפיים,
ואומרים, מה אמיץ הנביא
בשירותו את זה, שבלי לחשוב פעמיים
הרג בעד מיץ ענבים.
ורק השמיים ידעו את הפחד,
הכינוהו לסוף המר.
ככל הרוגי הנביא - איתם יחד
תשים המלכה נפשו מחר.
מזילה הארץ דמעות על החושך,
ורץ הנביא כל עוד הנפש בו.
...ונקרעה האדרת בגלגל הנחושת
ובחרב ירד הנביא אל הבור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|