[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







תום וייסמן
/
ציפורים

ציפורה הייתה מאותן הציפורים שעפו מארץ לארץ.
לא היה לה ממש חוש כיוון טוב, ולכן הייתה הולכת לאיבוד פעמים
רבות, רבות מידיי משאוכל לספור על ארבע גפיים.
בכל מקרה, ציפורה שלנו לא הייתה ציפור סטנדרטית רגילה; לציפורה
היה מקור תכלת והוא היה קטן יותר מאשר המקורים של ציפורים
אחרות. נוסף על כך, ציפורה לא תמיד הייתה נודדת עם כל הציפורים
לארצות החום;
היו פעמים שציפורה הייתה עפה לארצות אחרות, מחציתן כי לא היה
לה חוש כיוון והייתה מתבלבלת בדרך, ומחציתן מהסיבה שלא הייתה
מעוניינת לעוף עם כל הציפורים.
לעיתים, ציפורה לא הייתה עפה בכלל, אולי כי הרגישה עייפה או
שלא חשקה בכך.
כל פעם הייתה פוגשת ציפורה, בלהקת ציפורים אחרת; כשהגיעה לסין
פגשה בציפורים סיניות, וכשהגיעה לצרפת פגשה ציפורה בציפורים
צרפתיות ששרו לה שנסונים ואכלו קרואסונים שאנשים זרקו על
הרצפה. ציפורה דיברה עם הציפורים שעות רבות, אך תמיד מאוחר
יותר נעזבה על ידם מאחר שהיו צריכות לעוף.
ציפורה נשארה לבד ושוב עפה לארץ אחרת.
הפעם, ציפורה עפה לאנטרקטיקה, יבשת שאף ציפור לא נדדה אליה
מעולם. בהתחלה, ציפורה קצת היססה, אבל כוח ההרפתקנות שלה גבר,
ולבסוף פרשה כנפיים ועפה לה לאנטארקטיקה.
באנטארקטיקה לא היה אף אחד למעט קרח לבן אינסופי שנפרש על כל
האזור והשאיר את ציפורה לבד מכל חי, מה שהותיר לה להרהר מעט עם
עצמה; היא חשבה על כמה שהעולם יפה, ושהיא רעבה קצת כי לא אכלה
כלום מאז ארוחת הבוקר.
ציפורה חשבה על המון דברים, כי כזו הייתה היא, מהרהרת שכזו, אך
בעיקר חשבה מדוע אינה עפה תמיד עם כל הציפורים, למה היא בוחרת
מחדש כל פעם לעוף לבד. היא הרהרה בינה לבין עצמה כמה שזה עצוב
לעוף למקומות לבד בלי אף חבר או ידיד, היא נזכרה בבדידות וחשבה
לעצמה מדוע כל הציפורים בעולם עפות בלהקות ודווקא היא תמיד עפה
לבד. מה מבדיל אותה מהן? ואיך לכל הציפורים בעולם יש מקור כתום
ודווקא לה יש מקור תכלת?.
היא התעייפה ממחשבות והלכה לישון בפינת שמש חמימה, וכשהתעוררה
דבר מה נגלה אל מול עינייה.
ציפורה ראתה שדה מלא בפרחים ופרפרים ועצים מושלגים מנצנצים
מהשמש. "כמה יפה זה", חשבה והלכה ללקט פרחים ולאכול פירות. היא
עפה מהר מהר ובסיבובים עד שכבר הייתה לה סחרחורת ואז נפלה,
נפלה לכנפיים רכות וחמימות. מסתבר שהיה שם עוד ציפור, ציפור
גדול ויפה תואר. היה לו מקור קטן בגוון כחול, דומה לשלה.
"איך הוא הגיע לפה, הרי אין פה אף ציפור", שאלה את עצמה ציפורה
והחליטה שכדאי לשאול גם אותו, כדי לקבל תשובה לשאלה.
"אז.. איך הגעת לכאן?"
"אני אוהב לעוף לאן שמתחשק לי" ענה הציפור. "וחוץ מזה ממש
עניין אותי לראות את היבשת הזאת, אנטארקטיקה, די יפה פה, לא?
אני לא מבין למה ציפורים לא עפות לכאן".
ציפורה נשארה המומה. "האם יש ציפור בעולם שיש לה מקור קטן והוא
לא בצבע כתום? האם גם הוא בדיוק כמוני, עף לכאן לבד, האם גם
הוא לא כמו כל הציפורים?". שאלות אלו העסיקו את ציפורה רבות.
ציפורה והציפור התאהבו ובנו להם קן באנטארקטיקה. הם גידלו שם
את גוזליהם שגידלו את גוזליהם שגידלו את גוזליהם, כך
שאנטארקטיקה הפכה ליבשת הומה ציפורים שעפות שם עד היום.
חשבתי לעצמי שזה ממש מזל, כי אם ציפורה הייתה עפה עם כל
הציפורים האחרות היא לא הייתה מגיעה לאנטארקטיקה ולא הייתה
רואה מקום כזה יפה, היא גם לא הייתה פוגשת את הציפור שהציל את
חייה והפך לאהובה.
לו הייתה עפה עם כל הציפורים, סביר להניח שהיום היינו רואים
אותה עפה בשמיים תרה מקום טוב לנדוד אליו, כמו כל יום ויום
בחיי ציפור רגילה. וסביר להניח שלא הייתה מוצאת את המקום הטוב
הזה ואז הייתה נודדת שוב מארץ לארץ מארץ לארץ, עד היום האחרון
בחייה.
אך למזלה, היום היא יודעת שהיה לה באמת טוב, והיא הצליחה להפוך
אפילו את אנטארקטיקה ליבשת שעפות בה ציפורים.
---------------------------------------------------------------------------------

חשבה לה ציפורה, והבינה כמה דברים:
זה בסדר לא לעשות מה שכולם עושים, וזה בסדר לעשות את מה שכולם
לא עושים. רק ככה מגלים דברים שאחרים לא מגלים.
אין טעם לחפש בגיל 3 את מה שצריך למצוא בגיל 5.
אתה תמצא את מה שצריך מתי שתהיה מוכן לקבל אותו.
בשביל למצוא לא תמיד צריך לחפש
הרבה יכול להיווצר רק ממעט.
גם הציורים הכי מפורסמים התחילו מקו.
הציפור נולדה לעוף. אבל היא יכולה גם ללכת על הרגליים.
יש כאלה שמחפשים דברים שחסר להם. הייתי נותנת להם עיניים
לראות שיש להם הכול.
אל תנסה למצוא הסבר לכל דבר. יש דברים שהם פשוט -ככה-.
אם תלך לפי ההיגיון תגיע לתוצאה הנכונה. אם תלך לפי מה שאתה
מרגיש תגיע לתוצאה הנכונה לך.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אהבתי צפיחית,
אהבתי גם
חרגול,
אך את סבתא שלי
קשורה לכיור
בבגדי עור
וצורחת "עוד,
עוד" אהבתי יותר
מכל


במה חדשה- קול
השפיות


תרומה לבמה




בבמה מאז 13/7/10 1:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
תום וייסמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה