אני כבר לא יודע מי,
אני.
מי לעזאזל?
רעיונות יפים, ציורים מקושטים
אדום בעיניים, שמים שחורים.
פסי רכבת, סוטה גולש נושך
שפתיי דיממו את הנצח.
את הלב הנחתי בידייך,
זו רק בחירה שלך אם למחוץ
או לקרב אל לבך.
אני רק אידיוט עם אידאל
רק אידאל ללא טיפת משכל.

אני כבר לא יודע מה,
אני.
מה לעזאזל?
דגל מתנוסס, ססמאות ושירים
אגרוף מסתובב, צעקה ללא תווים.
אוטוסטרדה סואנת, עצור לחוץ דחוס
נשימותיי חלחלו בקירות החושך.
את נשמתי שלחתי לך בעיניי,
זו רק בחירה שלך אם לשרוף
או לאמץ אל קרבך.
אני סתם נלחם בחלומות לשווא
רק חולם עומד בודד בשדה הקרב.

ולפעמים נדמה לי שהכול נטוש,
שומע צעדי אדם ולחישות ועם זאת,
אני שקוף.
על הרציף הזה עומד אני חסר פנים,
מחפש מי שיגיד לי, מי אני ומה אני בין כל האנשים.