|
"לו ביקשה בלתי היותה לו,
התגעשה ארץ ורעשה."
(פני תבל מחודשה, ראב"ע)
לך - שהיית לי...
ערבה שלי,
בכייתי לך.
יום יום אני הוגה בך,
האם יבשת, האם
נשרו עליך,
האם נקטם לבלובך?
ואולי משמושיי הם שתלשו
עלעלי מעשים טובים שבך
או מדי דברי בך, בהבל פי
יבש לשד לבלוב תורה שבך?
(את יודעת, השנה הידרתי בלולב דווקא,
שתהיה לך שדרה נאה להישען עליה)
את צופה בי מקרן המזבח
מנסך עליו, כצדוקי, את דמי.
ואני מייחל עוד לקץ הפלאות, לימים שבעה
אז אאגד אותך. רק אותך.
ונחבוט יחדיו בקרקע עולם,
עד תתגעש ארץ וירעשו שמים
עד נזדעזע.
עד שתהיי לי.
------------------
סוכות, ה'תש"ע |
|
|
בא אלי ההוא,
נו, הקופירייטר
של אלוהים, אומר
לי, לא כל אחת
שיודעת למצוץ
היא קוסית ולא
כל קוסית היא
דוגמנית. אז
פתחתי את החולצה
והראתי לו אותם,
שידע עם מה יש
לו עסק
מיכלי בוידוי
מרגש, ועל זה
הקופירייטר של
אלוהים תמיד אמר
- רק תשחק להן
על הרגשי, כבר
תקבל את העולם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.