[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בדקות שבין השקט לרעש הלכתי לאיבוד,
המשכתי למרות זאת והרעש התגבר.
ישבת מולי על ספה של סבתא ודיברת מילים טובות
כאלה שאני מכירה וכאלה שפחות.
מטרידה אותי המחשבה שאולי לא אוכל להקשיב יותר לעולם.
הרעש באוזניים שלי חזק מכדי שאוכל.
אמרת הגיגים שנשמעו מקסימים, בטוחני שאם הייתי מצליחה להקשיב
הייתי זוכרת אותם.
אתה יודע שאיני ישנה, כלל, כבר שנתיים כמעט?
או שאני בוכה לעיתים תכופות, כשאיני יכולה לשחק עוד?
סיפרו לך שהחיוך שלי משקר?
שאני שותה הרבה כי אני אוהבת לאבד תחושה בידיים אבל סמים
מפחידים אותי- בגללו. ?
ידעת שיש לי חרדת מוות אמיתית, הקשורה בי ובאהוביי באופן
יומיומי?
ידעת שלא אהבתי מאז ההוא וחלפו מאז שנתיים ויותר?
אמרתי לך שאני חושקת בכדורי שינה אך חוששת להתמכר?
שאני לא בוטחת בך ובטוחה שתלך בקרוב, מקסים ומעוניין ככל
שתהיה?
ידעת שמשהו בי מת, ואני לא בדיוק יודעת מה או מי הרג אותו?
                                     



אמרת הגיגים שנשמעו מקסימים, בטוחני שאם הייתי מצליחה להקשיב
הייתי זוכרת אותם.
אך בזמן שדיברת, וכמו הבטחת לי שקט, בחיוך המשונה שלך, אני
שאלתי אותך מקבץ שאלות משמעותי במוחי, ולא קיבלתי תשובות.
לי היה רעש באוזניים, שם נראה לי, הלכתי לאיבוד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"בן, למה לא
אמרת לי ?"







אבא.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/6/10 23:47
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כינרת עגמון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה