|
נהג המשאית מזהיר אותי
הם לא משלנו הוא אומר
רציתי להגיד לו שאני נגוע
האדמה קפאה בלבן עמוק.
כל יום שישי אחרי ארוחת הערב
אנחנו מתכנסים בבית של סבתא גניה
לשמוע את מקהלת הצבא האדום
צריך להיות בשקט ולא לדבר.
על הקיר היא תולה את פוחלצי הפחד
תמונות המוות בשחור ולבן
המדים מפסלים ברגש
מדליוני מתכת חלודה.
כל הגיבורים מתים היא אמרה לי
בשעה שלא יכולתי לנשום
קוביות סוכר מתוקות
שוברות בגבישי האור.
http://unr.co.il/zackheim
http://unr.co.il/eternalentity
|
|
|
אז מה אם עברתי
לניו יורק ואני
עדיין בודקת כל
חמש דקות אם כבר
פרסמו בבמה חדשה
את הסלוגן שלי?
קוראים לזה
ציונות! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.