|
דקות ארוכות של
נפילת
מ
ת
ח
ארוזות במזוודות שהרי ברור לי
וגם קצת לך
שאין להן ייעוד
מקום אחר להיות מונחות
פקוחות עם בגדים מקופלים
שורות
שורות
שניות שאורכות שנים
שבהן אני מסתכלת לעבר חדר האמבטיה
ומדמיינת את מברשת השיניים
העצובה
שלך
שמעולם לא חלקה מקום עם אחרת
ורק אני
נכנסת
שוב
בתוך
עצמי
יושבת ישיבה רגילה למראה
רגליים משולבות
שום דבר אינו יוצא דופן כאן
רק מה שאני באמת רואה
זה את עצמי מקופלת כמו עובר
למרגלות המיטה
ומול עיניי 6 מסכי טלוויזיה מעט שקופים
מרצדים לי ימינה
שמאלה
ימינה
אחד כנגד השני
וכאילו בתנועת גלים
מוקרנות שם במסכים מעט שקופים
רגעים
שבהם
הייתי
אני
מעולם לא חשבתי שהאצבעות שלי ידממו
ממלודיה עשירה שכזאת
אני פורטת
בעודי מדמיינת אותך
הרי הריח שלך
תמצית הגאווה
באה מהמקום הכי מלוכלך
כמעט מלוכלך כמו המילים האלה
המוכתמות
ב
דם
אני מתבוננת לתוך חלון עם אור זריחה
מדמיינת עננים לבנים שטים
וזה הרי
כמו תמיד
קסם שאני לא יכולה להסביר
ותמיד נשאר אותו הפחד
שהדברים שאני מתעדת ורואה
אלה הם יציר דמיוני
ותו לא
הייתי רוצה שתרד ל
סוף
דעתי
ביקשתי ממך
לעצום עיניים
להקשיב לרחש הסובב את הכול
שנכנס עמוק מהריאות
תגיד לי איזה צבעים
מתרחשים שם
בהמולה |
|
|
תגיד אדון חבר
של שלי, עשית
משהו בחיים חוץ
מלזיין ת'מוח?
יגאל עמיר, בתול
בן 31 מקנא
בדמות דמיונית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.