חורף אחד
לפני הרבה שנים,
נכנסתי לים
ושחיתי.
לא הסתכלתי אחורה
לכיוון החוף פעם אחת,
ושחיתי.
לפעמים צולל
לפעמים נסחף, בין
גלים גבוהים
ומערבולות
מפתות.
כשאפסו לי הכוחות,
והאוזניים כאבו
מהמים הקרים,
ראיתי אותה.
ראשה בצבץ
ארגמן
דממת מצולות
שפתיה
מצחה נצנץ
תום פנינים
קרן שמש
שערה
גולש
מלטף אותי
מכסה אותי
כאדרת הראויה
לבן הים.
כאדרת הדג
עצמותיי סדורות עתה
בת צחוק
מהדהדת
בהיכל רטוב
בת הים מקושטת
כספינה טרופה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.