שיר חדש נולד, שיר חדש נולד,
אני מרגיש נחלד,
עלה חולה אוויר אודה.

גסיסה של התחלה,
מוות של סוף של מילה,
נגמר סיוט חישבו על להתחיל,
יש לומר מבחיל.

וטפטוף של הרמוניה,
ושל מילה קטנה נוספת בין שורותיה,
זו מילה, שנאכלת על ידי יושביה.
זו מילה שנרקבת לה בין ידיה.
זו מילה שגוססת בין קירותיה.
זו מילה שנשרפת בין עינייה.

ותוף ותוף ותוף.
מכה בי בלב,
חזק הוא הבום.
בום, בום, בום, בום, בום.

אימרו לי שיר,
אנשום אוויר, לקחת עימי מעיל,
כי קר בחוץ.
ואשב בספסל ואסתכל על עץ,
והצבע שעל הספסל נחלד,
ואדע כי כרגע שיר נולד.