|
האיש האדום פותח את הדלת
אתה לוחש עיניים בצורה
מתאר הארץ הרוחשת
מילים של עומק הלהבה.
ידייך נוגעות במיתרי המכונה
מעגלים סמויים של רגש
הרטט עונג במסכי הדעת
שעות של חוסר הכרה.
התפרים נמסים לגבישים של אור
הזרם נושא במים
את סדר הדברים הנכון
הקשיבי לכוכבי השמים.
ויש כאן הכול לראות
אבק כבד לחישה
הנה החושך ניפרש לאחור
מעגנים עמוקים של יום.
|
|
|
כרובית אינה אלא
כרוב עם השכלה
אוניברסיטאית!
וינסטון צ'רצ'יל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.