רונן יורק / האקדח המעשן |
כמטבע לשון,
הנזרק אל הריק.
היא חורצת
לשון.
בה חרוצים
קווי המתאר,
המשורטטים,
המאוד אישיים.
היא מצביעה,
עלי.
ורוקדת.
כך מקפצת לה,
בוואקום מזדמן.
אני שלך ואת שלי,
מה יפו סימנייך.
אך היא לא מתרשמת,
רוקדת, רוקדת
על הדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|