דובי חבובי / בראשית |
בתומי ובראשיתי כעפר לרגלייך.
את כבלי היומיום שרפתי לכבודך,
חף מהשפעות, מרותק לגופך.
גשי נא והראי לי מטוב גן עדן,
רק תמימות טהורה, לא לב של אבן.
בלשון בוערת אלחש סתרים,
לאוזנייך בלבד מכל הנשים.
וכשכל התום שבגן לא יספיק,
יהיה לנו זה בזו להחזיק.
יד ביד, צלע בצלע,
בצל עץ תאווה וידע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|