|
את אהבתי הראשונה והנשגבת
את אהבתי הבכורה באהבות
מיום שהכרתיך האהבה בי בוערת
את היית האור והכתר של חיי.
יחד פסענו יד ביד לגן ולבית הספר
יחד גדלנו כתאומים כבר מגיל שנה
יחד בגרנו, אהבנו וצחקנו
אני ואת נולדנו בתש"ח.
את כל חיי אתך בקור פסעתי
את נטעת בי עוז והיית לי אם ובית
אתך אלך שלוב זרוע ששים שנה
את מולדתי מיום שלעולם באתי.
את אהבתי, לי מכורה וגם מולדת
את בבת עיני והנתיב לאור
מיום שהכרתיך נקשר לבי אליך
חלפו ששים שנה ואני רואה עוד אור.
לצדך הייתי כשאת מוכה ומדממת
אתך הלכתי מן הדחי אל האור
אתך הייתי בשמחה, ברע וגם באבל
אתך תמיד הייתי ברע וגם בטוב.
את מולדתי שטופת השמש
את לי אב ואם ובית חם
את כל חיי אתן לחיוך שבעיניך
ואת תשיבי לי בכפל אהבות.
את לי ארץ מכורה יפה ומחבקת
מטלטלת וגונחת מזה ששים שנה
גם בצעירותך ידעת יגון, חדוה וסבל
את מגוננת על בניך עוד משנת תש"ח.
© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 140/5 שייכות ל- shulibangi |
|
|
רעיון, אני חושב
שאפילו ממש
יתפוס:
אם כולם יוכלו
לכתוב התחכמויות
קטנות, נקרא להם
"סלוגנים", אשר
תופענה אחת אחת
עם הסיפורים
בבמה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.