את המציאות אני אקטוף ממך,
את הכאב אשאיר לך שיהיה לך לעזר.
את המתיקות שבמבט אחטוף ממך.
את התשוקה שבמילים לא אקח.

נמסים מהטוב אל הטוב ולא מוצאים נקודת
מפנה, אני בטוח שזה הולך ונעשה מכונן.
וכל הדקויות שבך נעלמות, כל הבעיות לרגע
נשכחות, עכשיו הכל בסדר, חצינו את הקווים,
אין עוד היגיון ואין גבולות.

את הלב אנתק ממך,
מתוך שפתיי אשכח את שמך,
טעם לשונך, קול מחשבותייך, ריח זיכרונותייך,
מגע עינייך, ראות עולמך, תקוות חייך.

את כל כך מפוחדת, בתוך עצמך מקווה להאמין,
שזה ייגמר ותהיי מאושרת, תהיי שמחה,
תהיי מלאה בתובנה.
ויום אחד עוד נצלול, אז הכל
יהיה בסדר כלא היה כלל.

את הירח אמלא בזרדים,
את השמש אעטוף באריזה ורודה
ובוהקת, אביא לך למשמורת מתוך תקווה
אמתית וכנה, שלא אצטרך להכביד
במילים ולומר לך אהובתי - קדיש.

31.8.07/6.11.07/08.09.09