האוויר מתרוקן,
שהלחץ בעולם עולה.
אני מרגיש את המילים נעתקות,
את הפחדים שמעיקים עליי.
אין לי שום צורך להוסיף ולהגיד,
אין בי עוד כוח מיותר שלא
נגלה מעולם.

אין לי טעויות טובות מאלה,
אין לי אשליות רחוקות מאלה,
אין לי אף אחד לומר לו תודה.
אין לי מטרות גדולות מאלה,
אין לי משמעות ריקה יותר.

הפנים מסתובבים,
הזיכרונות ממושמעים,
העולם הזה נדיר.
התקוות מצוירות בגוונים יפים,
ואין לי טעויות טובות מאלה,
אין לי טובות.

אין לי אף אחד לומר לו למה,
אין לי אף אחד לומר לו שהעולם
נחרב בעודו הוא איתי כאן.
אין עוד תעוזה גדולה מזאתי,
אין עוד סיבה לאהוב.

עולמי הוא עולמה,
לכן זוהי פיסת האכזבה האחרונה,
של שיר ביום בהיר.


25.3.08