היה למיסטר הייד
ולבי, על כל הזכוכיות שבו
הפך אבק ברוח.
בינות לרסיסים אשר נשבו
ולצלילים אשר הפקתי כפעמון חירום,
המשכת וצעדת בסמטאותיך
בין כל המסכות אשר נוגעות בי כמיתר-
אקופונקטורה של הנפש.
אני דואבת את כולך,
את כל החלקיקים בך
אשר חיבקת עד בלי די,
עד שהיית שניים
וכמה שרציתי, כמה שניסיתי לעצור
כל מבחנה נשברת
לא יכולתי, לא ידעתי
להדביק אותך בחזרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|