חוף תל-אביבי נטוש-למחצה
יהיה המקום בו אשרוץ עד-בלי-די,
עד אשר, לפתע, תבוא אהבה
וברדיד-בתולי תכסה את כתפיי.

אשמור את עצמי מפני מגע ידיים זרות.
אלחש לרוח נשיקות של תשוקה.
חיבוקיי יעופו על כנפיים שחורות.
הבדידות תחבקני - ואני אז אותה

אצמיד אל הגוף ותבלע כל פן-אישיות
עקום או מעוות שנמצא בחזי.
עד אז: מנהרות חשוכות מלאות ידידות
תהיינה לי ואני אהיה ידידן הנצחי.

כשאצא אל האור - על עיניי אז אגן.
כשאחזור אל החושך - יכאב אז הלב.
אמות פעם אחת כנווד מתחנחן.
אמות פעם שנייה כאשר לי תסרב

והצעתי עדיין עומדת בחורש
ההוא בו התנשקנו לפני הרבה זמן,
כתמרור או רמזור. ריח של עובש -
זיכרון עוקץ-לב של אהוב נעלם

שלא מראה סימנים של חזרה למוטב.
שקר לבן מלא-גאווה על כך שהצליח.
אשליה, טריק-קסמים, שיר שנכתב
בכוונה טובה. והבחור שהריח

ריח של עובש מצטער על כל הטרחה.
לא היה לי לא חוף ולא מנהרת האופל
לא חיבוק או לב או בכלל - אהבה.